פרשת וארא - כשהלב מתחזק והזוגיות נחלשת
- רויטל נמן
- Jan 24
- 1 min read
בפרשתנו, הקב"ה שולח את משה ואהרון להעביר לפרעה מסר חד וברור: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי."
אך פרעה מתבצר בעמדתו, מסרב לשחרר את בני ישראל, ואינו מקשיב לאזהרותיהם.
לאורך הפסוקים ניתן לזהות דפוסי תקשורת הרסניים שמשאירים את פרעה בעמדת התגוננות ובחוסר נכונות להידברות.
ד"ר ג'ון גוטמן, מגדולי החוקרים בתחום הזוגיות, מתאר ארבעה דפוסים עיקריים שמחריבים מערכות יחסים:
ביקורת, בוז, מגננה והיאטמות.
מעניין לגלות כי פרעה מגלם כל אחד מהם בצורה מובהקת:
1. ביקורת – כשמשה ואהרון פונים לפרעה בשם ה', הוא מגיב בביקורת תוקפנית: " מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ?" פרעה לא רק מסרב לבקשה, אלא גם פוסל בזלזול את עצם הלגיטימציה של מי שמולו.
2. בוז – כשפרעה משיב: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ," ניתן לשמוע את הבוז בדבריו. הוא מזלזל במשה, באהרון ובאלוקי ישראל, ואינו מוכן להכיר במציאות מחוץ לעולמו שלו.
3. מגננה – במקום לקחת אחריות על מעשיו, פרעה פונה להאשמה: "לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו?" הוא מצדיק את סירובו על ידי הטלת האשמה חיצונית.
4. היאטמות – לא משנה כמה משה ואהרון מנסים לדבר אל לבו, פרעה נותר אטום. "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם."
בניגוד גמור לפרעה, משה ואהרון מייצגים גישה אחרת לגמרי.
הם לא מוותרים, הם ממשיכים לדבר, שוב ושוב, מתוך הבנה שתקשורת דורשת התמדה, סבלנות ואמונה.
במקום לבקר או לזלזל, הם פונים אליו בכבוד, פעם אחר פעם ומבקשים ליצור דיאלוג.
בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם בקונפליקט, נסו לזהות אם אתם נופלים לאחד הדפוסים הללו, וחישבו כיצד תוכלו להגיב אחרת, כדי לפתוח את השיח ולהתקרב מחדש.
בהצלחה!

コメント